אוגוסט, 1987 לעניין הבא אין שום קשר עם שיטת אלכסנדר, אבל אני חושב שהוא מדגיש את סוג החשיבה אותה אנו מחפשים. לפני הרבה שנים, באקדמיה המלכותית לרכיבה, נהג המדריך הראשי לקחת את הקדטים לרכיבה ברחבי בית הספר ולומר: "וכעת רבותי, כשאני אומר את הפקודה: דהר! מה עליכם לומר?" התשובה שהוא ציפה לה היתה: "אני אומר: יש לי זמן!" ובכן, זה די מדהים. לומר "לא" זה הרבה יותר מהיר. אבל לומר "יש לי זמן" מבטא את הרעיון הבסיסי ואת המטרה. כל אחד מכם שרכב פעם על סוס יודע שאם אתה מקבל באופן פתאומי את הפקודה "דהר" אתה צריך מ להתחיל מיד להעביר את ההוראה לסוס ולגרום לו לבצע אותה. וזה דבר שלא כדאי לעשות בחיפזון. אתה חייב להכנס בשקט אל התהליך בכדי לעשות את השינוי. אם כל רחבת בית הספר לרכיבה תהיה מלאה בסוסים והפקודה "canter" תינתן וכולם ינסו לעשות זאת בדרך של "end- gaining", אז תוכלו לדמיין מה היה קורה ברחבת בית הספר. בעוד שאם התגובה לפקודה תהיה "יש לי זמן", אז כל אחד יתחיל להגיב בדרך הרבה יותר מתודית ושקטה והתוצאה תהיה חלקה ויעילה. כך אנו מקווים. אני עצמי תמיד חשבתי שהסיפור הזה מדגים את מה שאנו רוצים כשאנו אומרים למישהו: "כעת, אני רוצה שתשב ואני רוצה שתאמר: לא". ומה שאנו באמת מתכוונים זה שהוא יאמר "יש לי זמן". כמובן שאנו רוצים שהם יגידו לנו קצת יותר מזה, מאחר ואנו רוצים שהם ימנעו את המחשבה ההרגלית והתגובה ההרגלית לישיבה בכסא; אך התפיסה הזו של הזמן, לתת לעצמך זמן, היא כל כך חשובה. אני תמיד אומר לאנשים: "חשבו על זמן. חשבו כמה זה דבר אישי. וכמה מימד הזמן הוא דבר אינדיבידואלי". לעיתים קרובות אנו אומרים: "הו, אין לי זמן לעשות את זה או את זה". אך אתה היחיד שיכול לתת זמן לעצמך. אף אחד אינו יכול לתת לך זמן. עליך לקחת את הזמן. עליך להיות מוכן לקחת את כל הזמן שצריך. זמן הוא דבר גמיש בצורה בלתי רגילה. ברגעים נואשים הזמן יכול להימתח מאוד ולהיראות נצחי, וברגעים אחרים הוא חולף כברק. אז כשאתה חושב על אמירת "לא" ועל אי עשייה, זכור את נושא הזמן. זה יבהיר לך את המחשבה ויעזור לך לחשוב בצורה הרבה יותר יעילה. | רישום דפי המשנה |
תרגום ועיבוד: דרורית כרמלי