1966 כשאני מניח את ידיי על התלמיד, עלי להבטיח שמידת ההתארכות שאני מקבל מאוזנת היטב עם מידת ההתרחבות והיהפך: שמידת ההתרחבות שאני מקבל, מאוזנת עם מידת ההתארכות. שני הדברים הללו קשורים אחד לשני ואם מיישמים את ההוראה כמו שצריך, אי אפשר לטעות. אך אם ההוראה אינה נעשית כמו שצריך, משם מתחילות כל הבעיות. זה מאוד קל להתארך יתר על המידה, ולא צריך הרבה בכדי שכל תלמיד רגיל שאחרי הכל רוצה לקבל עזרה ולהצליח, יקבל גירוי שיגרום לו להתחיל לנסות ולהתארך כמו משוגע. כשאנשים מתארכים יותר מדי, הם נעשים צרים. כל המבנה נעשה צר ובמיוחד הכתפיים שנמשכות פנימה. מה שאתה צריך להשיג ביחד עם ההתארכות, זו התרחבות. זאת אומרת, שכל המראה של בית החזה משתנה והכתפיים באופן טבעי יפרדו אחת מן השניה. אך עדיין, הדבר שהכי יבלוט כאן הוא הכיווץ וההפרעה שנובעת מעצירת הנשימה, ההיצרות של קשת הצלעות וההרמה של החלק העליון של בית החזה- כל אחד יכול לנסות זאת בעצמו. זה הפירוש של היצרות הגב. זוהי המהות של ההיצרות. אם אתה רוצה להסביר מהי התרחבות, אז זה אפילו עוד יותר קשה, משום שהתרחבות זה מה שמתרחש כשאתה מתקדם מצויין והראש מוביל לפנים ולמעלה והגב מתארך ומתרחב וכל העסק פועל בצורה נהדרת. יתכן ותוכל להשיג את מידת ההתרחבות כשתשכב באופן מאוזן היטב על השולחן כשכל הגוף מתרחב ונפתח החוצה לכל הכוונים. זו יכולה להיות דרך להגדיר מהי התרחבות. אבל בואו לא נדאג יותר מדי. בואו נתמקד על מהי היצרות. היצרות זו עצירת נשימה. היצרות זו לקיחת הראש של התלמיד למעלה ואם אני מעט מגזים בזה או שהתלמיד מעט עוזר לי, זוהי היצרות. אני לא כל כך מעוניין בהתרחבות. התרחבות היא רק מילה שאיתה אני מכסה את כל שאר האספקטים של הדבר שבו כרגע אני מעוניין. אני מעוניין בהיצרות ומעוניין בכך מאוד מכיוון שזה כל מה שכל אחד היה רוצה לדעת. בדיוק כמו עם ההתקצרות. את ההתקצרות אנו רוצים לחפש. התקצרות זה לא רק משהו שאנו רוצים לדעת עליו, אלא דבר שאנו חייבים לתת עליו את מלוא תשומת הלב, מכיוון שאם קיים חשד הכי קטן שמתקיימת התקצרות כלשהי, אז כל העסק כולו שגוי ומוטעה. לפיכך, היצרות והתקצרות הן שני דברים שנרצה לשים עליהם את מלוא תשומת ליבנו. בשעה שהתארכות והתרחבות הם הדבר שקורה כשהם אינם מתקצרים ונעשים צרים. בזמן העבודה ההתארכות עבור המורה היא דבר שמאוד קל להבינו, אוחזים את הראש ומניפים. אתה יכול להתארך ללא שום בעיה. אך הנקודה היא שלאף אחד אין שום מושג ברור על התרחבות מכיוון שהם אוחזים בנקודת מבט שגויה לגבי ההתארכות. אף אחד אינו מבין זאת. מורה ממוצע לשיטת אלכסנדר נכשל בנסותו להשיג יותר מדי התארכות מבלי לתת התייחסות מספקת להתרחבות. מה שעליכם לעשות בפועל הוא להתבונן על ההתקצרות ועל ההיצרות ביתר תשומת לב. ככלל, כשאני לוקח ראש של מישהו בידיי, תשומת ליבי לעולם לא תהיה על הראש. אינני חושב על הראש, אני חושב על החזה. איני מודאג ממה שקורה לראש ולצוואר של התלמיד מכיוון שידיי מקבלות את המידע על כך. אבל אני מודאג מאוד מהתוצאות של פעולת הידיים שלי על כלוב הצלעות בשעה שאני מתבונן בעיני על אזור זה. וכעת, ההיפך, אני שם את ידיי על בית החזה של התלמיד וידיי אומרות לי מה קורה בחזה, ועל כן עליי להשגיח על הראש והצוואר. עלי להמשיך ולהיות עירני בכך שאתבונן על ראשו וצווארו של התלמיד, בכדי לראות איזו השפעה תתרחש שם בשעה שאני שם את ידיי על החזה. אם ידייך נמצאות בו זמנית בשני המקומות, אז כמובן שאתה יכול להרגיש את שניהם. אך עדיין עליך לשמור על עירנות מתמשכת בכדי לראות שהתלמיד מתארך כלפי מעלה אך אינו מצר את עצמו וכשהוא מתרחב שאינו מתקצר. זוהי המהות האמיתית של הצד המניפולטיבי של העבודה ומלבד הדבר הזה אין שום כללים. אתה יכול לעשות כל מה שתרצה, ויש לך הצדקה לעשות כל מה שתרצה ובלבד שתשיג הן את ההתארכות והן את ההתרחבות גם יחד, ולא אחד על חשבון השני. | רישום דפי המשנה |
תרגום ועיבוד: דרורית כרמלי