|
אוגוסט, 1987
חשוב מאוד לזכור שכל היצורים החיים עצים, שיחים, אתם ואני חייבים להיות בעלי יכולת ליצור את האנרגיה שתתגבר על הכוחות וההשפעות שפועלים להוריד אותנו כלפי מטה. החיים מלאים בהשפעות וכוחות המושכים אותנו כלפי מטה. השפעות רגשיות, פסיכולוגיות וכמובן פיזיות. ולמרות שאנו מיד חושבים על כוח המשיכה, הרי שהכוחות הפסיכולוגיים הם לא פחות חזקים וביכולתם להוריד אותנו כלפי מטה.
ככל היצורים החיים יש לנו את היכולת הטבעית ליצור אנרגיה בכדי להתגבר על כוח המשיכה. לצערנו, אנו מפריעים לאנרגיה הזו. אנו מפריעים לה מאוד. ישנן דרכים שונות שבהן אתה יכול לחסום ולעצור את הזרימה הטבעית של האנרגיה; מצב הרוח שלך, צורת החשיבה שלך וכמובן גם מצב גופך משפיע על כך מאוד. אתה יכול לטעון שיש צורך במאמץ שרירי בכדי לעמוד או לשבת כנגד הכוח המושך למטה. זה כמובן נכון, אך המאמץ השרירי לעלות אותנו כלפי מעלה מגיע שני, מיד אחרי האבחנה התחושתית והמידע החושי.
תהליך ההליכה על שתי רגליים או הישיבה על שתי עצמות הישיבה, כרוכה בראש ובראשונה במכניזם תחושתי רגיש שמפקח על כל מה שקורה. מה הולכים השרירים לעשות, כיצד נערכים השרירים לפעול, כיצד מתכוונת המערכת השרירית כולה לפעול, אם לא דרך התייחסות ישירה לחושים, לרגשות ולמה שמשדר המכניזם הסנסורי? אז פעולתו של המכניזם החושי הוא בעל חשיבות עליונה בנושא זה.
אחד המרכיבים העיקריים של מערכת שיווי המשקל- איבר החישה של שיווי המשקל- הוא פעולתו של המכניזם של האוזן הפנימית, או התעלות החצי מעגליות. ישנן 3 תעלות חצי מעגליות: ישנה אחת בתחתית, ישנה אחת בזווית ימנית לראשונה, וישנה עוד אחת בזוית ימנית לתעלה האחרונה. זהו חלק של מערכת חיונית שבאמצעותה מערכת העצבים מודדת שיווי משקל.
כאשר המערכת הזו פועלת ביעילות ובצורה נכונה, כל האוריינטציה של התעלות החצי מעגליות היא כזו שבהן התחתונה היא אופקית, והשתיים האחרות הן אנכיות ביחס אליה. ד"ר רוברטס שהוא מומחה גדול בפיזיולוגיה של מנגנוני היציבה, גילה לפחות שלושים מינים שונים של בעלי חיים השונים בגודלם ובצורתם באופן משמעותי, שהתנועעו באופן כזה שבו החזיקו את ראשיהם כך שהתעלה החצי- מעגלית התחתונה היתה מונחת בצורה אופקית לאדמה.
אז אצל שלושים מינים שונים של בעלי חיים היתה זו הנורמה, אבל כאשר חקר את האדם, הוא מצא שבני האדם ברובם הגדול לא עשו זאת. הם החזיקו את התעלה החצי- מעגלית התחתונה בזוית כלשהי לקו האופק, או כפי שאנו היינו אומרים: הם משכו את ראשיהם לאחור.
אם אתה מושך את ראשך לאחור, התעלה החצי- מעגלית התחתונה שוב אינה אופקית לקרקע. משמעותו של דבר זה הוא שהאינפורמציה שאתה מקבל מן האוזן הפנימית תהיה בלתי מדויקת ותיצור הפרעה, ותהיה זו הפרעה קריטית שתשפיע על כל העבודה שמתרחשת. רוברטס גם מצא שכשאנשים שהלכו עם ראש משוך לאחור, קבלו גירוי שדרש מהם להיות עירניים ופעילים, הם עצמם הביאו את ראשם בחזרה קדימה כדי להסתכל, ובכך בעצם איזנו מחדש את התעלה התחתונה למצב אופקי כראוי.
אז מה שאנו יכולים לומר מנקודת מבט מדעית זו הוא שיש עדויות מוצדקות לכך שפ.מ. אלכסנדר צדק בהחלט באומרו שאסור לך למשוך את ראשך לאחור מכיוון שאם תמשוך אותו לאחור, אתה מקלקל בכך את כל האוריינטציה של שיווי המשקל.
האנרגיה שנועדה להתמודד עם הכוחות המושכים כלפי מטה אינה יכולה לעבוד היטב אם המערכת השרירית אינה יודעת היכן נמצא ה'למעלה'.
בספרו: Men’s Supreme Inheritance , פ. מ. אלכסנדר מדבר על התנועה הראשונית. והתנועה הראשונית היא כמובן למעלה. אני זוכר היטב שהושפעתי מכך מאוד כשקראתי זאת בפעם הראשונה. התנועה הראשונית היא: למעלה. מתחילים את התנועה על ידי פתיחת הסגר, על ידי הסרת המעצור. יש לך זרימה מתמשכת של אנרגיה שרוצה לקחת אותך כלפי מעלה כנגד כל הכוחות המושכים אותך למטה. והעליה כלפי מעלה זה מה שקורה כשאתה משחרר את הצוואר.
|
רישום דפי המשנה |
תרגום ועיבוד: דרורית כרמלי