7 בספטמבר, 1985 אני רוצה לדבר מעט על הנושא של מתן כיוונים. מה שניסיתי לומר לכם בפעם הקודמת היה שבהכוונה העצמית שלכם אין טעם באמירת המילים ללא מחשבה. המחשבה היא מרכיב חיוני שאי אפשר בלעדיו. ישנם הרבה דברים שתוכלו לחשוב עליהם, וישנם הרבה חלקים בכם שניתן לחשוב עליהם ולכוון אותם לכיוונים שונים. למשל: שראשך יילך לפנים ולמעלה והגב ילך אחורה הכתפיים תתרחקנה אחת מהשניה והברכיים תצאנה לפנים והחוצה וכד'. אבל הכיוון העיקרי שפ. מ. קרא לו פעם "התנועה הראשונית" הוא הכיוון כלפי מעלה, או הכיוון המבטיח התארכות בקומה. עליך להתארך בקומתך, ואנו משתמשים במילה "קומה" מכיוון שזה מאוד חשוב להיות מקיף בתפיסה, ולא רק לחשוב על עמוד השדרה או הצוואר או הרגליים. אתה יכול להעסיק את מחשבתך בנשימה שלך או בברכיים המכוונות לפנים והחוצה או על כל חלק של איבר מסויים, עד שאתה שוכח את הדרישה הכוללת ואת הכיוון השלם, המקיף. לעיתים נכנס ספק לעניין, ואתה מתחיל לתהות האם רק חשיבה בלבד תוכל להוביל אותך לאיזשהו מקום. וכיצד יכולה חשיבה בלבד להוביל לתוצאות מספקות? ואפילו שאתה יודע שהיא אכן יכולה, אתה עדיין עשוי לפקפק בכך ועדיין לדאוג. כשאתה מתחיל לתהות באם החשיבה תורמת במשהו, אז נוצר פיתוי מאוד גדול לנסות ולגרום לדברים לקרות על ידי עשייה. וכשאני אומר "לנסות" לעשות זאת, אני מתכוון למאמץ שרירי, כיווץ שרירי כדי לגרום לזה לקרות. כך שיש הרבה מקום לבלבול וחוסר הבנה. כדי למנוע זאת קיימות מספר דרכים פשוטות שתוכלנה להבהיר מעט את כל העניין. ראשית, כדאי לקחת בחשבון את נושא שיווי המשקל. שיווי המשקל הוא דבר כללי, זהו עניין של ארגון עצמך או מבנה כלשהו כך שיעמוד יציב במקומו ולא יפול. שיווי משקל בגוף האדם הוא במהותו מציאת דרך לעמוד בלי ליפול. שיווי משקל ניתן להשיג בהרבה צורות ודרכים. אתה יכול לעשות מאמץ שרירי ועדיין להיות בשווי משקל. כך ששווי משקל או חשיבה עליו במונחים כאלו אינם שורש העניין. הצורה של הגוף היא העניין המהותי. הצורה של הגוף עצמו, אינו דבר קל להבנה. הגוף הוא דבר הנמצא בתנועה והוא יכול לאמץ לעצמו צורות שונות. שינוי הצורות הזה תלוי באם אתה יושב או עומד או נע. מהי צורה טובה? ובכן פ.מ.אלכסנדר קבע כמעט בבירור שקיצור הקומה הוא דבר שאינו מהווה צורה ראויה וטובה והתארכות הקומה, בכל אופן, נראית צורה הרבה יותר טובה. אז אנו יכולים להגיע לאיזה רעיון מעורפל לגבי העניין הזה, אם נאמר שצורה טובה היא התארכות והתרחבות. ואז, אנו יכולים לעבור מהמחשבה על צורת הגוף למחשבה על התארכות והתרחבות. אם אתה נוטה להתארך ולהתרחב פירוש הדבר שדי הרבה שרירים שקודם לכן התקצרו ונדחסו והתחברו יחד, עוזבים משחררים ומתארכים כעת,לעומתם יתכן שכמה שרירים שהיו חלשים ורפויים ולא עשו הרבה, מתכווצים כעת ומגיעים למצב הדומה לפעילותם של השרירים שקודם התקצרו והתכווצו. התארכות והתרחבות פירושה שמתקיים תהליך של ויסות כולל ומקיף בתוך כל המערכת השרירית. השאלה הבאה היא: האם עלינו לדעת אילו שרירים בדיוק מתארכים ואילו מתקצרים? כמעט בטוח שלא. אין לך מספיק ידע שיאפשר לך להתבונן על שריריו של מישהו ולומר ששריר מסויים צריך להיות כך או אחרת. אתה פשוט אינך יודע מספיק על זה. ויותר מזה, אף אחד אינו יודע. וגם אין טעם לחשוב שאם נתקשר לקולג' המלכותי לרפואה הם יוכלו לומר לנו את התשובה, פשוט מכיוון שהם אינם יודעים. הם רק יודעים על המבנה של הגוף במונחים כלליים. הם אפילו לא התעוררו עדיין לעובדת חשיבותן של ההתארכות וההתרחבות כפי שפ.מ.אלכסנדר גילה והציג לאורך כל השנים הללו. ואני אומר שהם לא התעוררו לכך כי אם הם היו מתעוררים יתכן שהם לא היו מושכים את עצמם כלפי מטה, כפי שהם עושים. אז אנו עוסקים בדברים שהם קצת מעורפלים בשעה שאנו מדברים על שרירים שמתארכים ומשתחררים וכד'. אנו נכנס למצב לא פשוט אם נתבקש להיות יותר מדויקים. קחו לדוגמה ספציפית את מה שפ.מ.אלכסנדר כינה ההתרחבות של החלק העליון של הזרועות. למה בדיוק מתייחסים שם? החלק העליון של הזרוע הוא החלק הקדמי של בית השחי, כך בדיוק אפשר לתאר זאת: אנו יודעים שבחלק העליון של הזרוע קיים חיבור של שני שרירים מאוד חשובים. אם היינו מקיימים ניסויי מעבדה מפורטים עם אלקטרודות וכל השאר, היינו יכולים כנראה למדוד בכל מקרה פרטי את הכמות המדויקת של מתח בשריר, אך אפילו ויכולנו לעשות זאת, זה לא היה עוזר לנו הרבה. עד כמה שזה נוגע לעניין שלך, אם אתה רוצה להתארך ולהתרחב לאורך החלק העליון של זרועותיך אז האינפורמציה לגבי איזה שריר פועל בדיוק, אינה עוזרת לך מכיוון שאתה לא נמצא בקשר ישיר עם שריריך ואין לך את כל האמצעים לדעת בדיוק מה קורה עם השרירים. כשאנו נעים מהכיוון היותר ספציפי של ההתרחבות של החלק העליון של הזרוע, אל הכיוון היותר כללי של ההתארכות כלפי מעלה, התארכות הקומה, אז אתה יכול לראות שכל העניין הוא הרבה יותר מסובך. אך אל לך להיות מוטרד או מאויים מכל מורכבות המצב, מכיוון שהשכל הישר יאמר לך שלמרות שאינך יודע בדיוק את הפרטים של מה שמתרחש, עדיין אם אתה עולה כלפי מעלה, אם אתה באמת מתארך בקומתך, אתה בכל מקרה נע בכיוון כזה שבו האינטראקציה בקרב קבוצות השרירים השונות תתרחש מעצמה ותתארך בעצמה. זה לא יתארגן מעצמו בבת אחת, אך בהינתן לכך זמן וסבלנות ותוך המשך ההכוונה לאותו כיוון, זה ייפתר מעצמו. שכן, אם זה לא ימשיך לנוע בכיוון הזה, אתה לא תמשיך לנוע בכיוון של התארכות הקומה. אז הדרישה הכללית היא להמשיך את ההכוונה כלפי מעלה באופן מתמשך. דבר זה מפחית באופן דרמטי את מורכבות המטלה הנתונה. תהליך זה הינו בעיקרון עניין של זמן וסבלנות ולא כניסה לדכדוך בשל העובדה שהידע המפורט של עבודת מערכת השרירים מוגבל. זה לא משנה, אין לך צורך בידע מפורט של אופן הפעולה השרירית כל עוד יש לך הערכה מקיפה ושלמה של המצב. יהיה זה מספיק והותר עבורך וזה מה שיישא אותך קדימה. | רישום דפי המשנה |
תרגום ועיבוד: דרורית כרמלי